רגע לפני פגישות ראשונות במנהיגות הורים בכלל בתי הספר, אני רוצה לתת לכןם כלים להקים את וועדת מגדר ומנהיגות
על כל גווניה והתאמותיה והיום, מתכבדת בפעם הראשונה לפרסם בבלוג מנהיגותה טקסט שלא אני כתבתי-
לארח לראשונה בבלוג כותבת- והיא יעל שלח מושונוב- חברתי לדרך ולחזון
טקסט שכתבה על בית ספר גולדה בכפר סבא, שבו הובילו ההורים במסגרת מנהיגות הורים, פעילות חד יומית של מודעות מגדרית,
פעילות שאין בליבי ספק שתגדל ותתפתח ותמשיך מכאן עוד רחוק רחוק הלאה.
יעל חברה יקרה , אם לשתי בנות בבית הספר גולדה מאיר, יועצת ארגונית בכירה במנהיגותה וחברה בקבוצת "אימוש" כפר סבא .
גאה גאה גאה לפרסם כאן את דבריה
בטקסט שלה תמצאו גם את מתווה הפעילות המלא ותוכלו להעזר בו לפעילות אצלכןם ובעיקר אני מאמינה תוכלו לשאוב השראה
והבנה ש- בכל מקום בכל תפקיד יש בכוחינו לשנות מציאות לשנות עתיד.
תודה יעל.
והנה הדברים:
"יום ההורה המעשיר/ה הוא מסורת בבי"ס ע"ש גולדה מאיר בכפר סבא.
בדרך כלל אמהות ואבות מגיעות/ים לכיתות השונות ומדברות/ים על נושא כלשהו שמעניין אותן/ם ושברצונן/ם להעביר לילדות/ים. תוך כדי כך, המורות מקבלות גם הן הרצאת העשרה בנושא כלשהו.
השנה, החלטנו בהנהגת ההורים בביה"ס לקדם את נושא המגדר כחלק מהחזון של ההנהגה.
יום ההורה המעשיר/ה היתה הזדמנות עבורנו לקדם את הנושא בקרב התלמידות/ים. היו לנו שעתיים בהן תכננו להעביר פעילות חווייתית לילדות/ים בכל הכיתות.
הכותרת שנבחרה היתה: "בת או בן, העיקר שאעשה מה שאותי מעניין!",
הרעיון המרכזי הוא לפתוח קשת אפשרויות רחבה כמה שיותר הן עבור הבנות והן עבור הבנים.
המטרה: לאפשר לילדות/ים להרחיב את הבחירות שלהם/ן גם לכאלו שאינן נכללות בהגדרה של 'מתאים לבנים' או 'מתאים לבנות'.
לקחנו על עצמנו, שלוש חברות הנהגה, נורית כהן תל אביבי (יועצת ארגונית), ענת גבע שרון (יו"ר הנהגת ההורים) ואנוכי- יעל שלח מושונוב לכתוב תכנית בנושא.
לאחר מספר מפגשים ושעות עבודה לא מעטות, גיבשנו מערך שיהיה חווייתי, יעביר את המסרים הנ"ל ויתאים לילדות/ים בכיתות א'-ו'.
לאחר כתיבת המערך, ביקשנו מאמהות ואבות מהכיתות השונות להתנדב להעברת המערך, בשאיפה ליצור בכל כיתה הנחייה בקו של גבר ואישה, על מנת לספק דמויות להזדהות משני המגדרים.
ברוב המקרים הצלחנו, בחלק קטן מהכיתות הנחו שתי אמהות או אמא אחת. ערכנו מבעוד מועד הכנה מדוקדקת לאמהות והאבות שהתנדבו.
ביום שישי 15 ביוני 2018 15 כיתות מביה"ס עברו בו זמנית את הפעילות החווייתית בנושא מגדר.
למערך הפעילות הכנסו לכאן.
הילדות/ים עבדו באמצעים שונים, משחקיים ויצירתיים, ודרכם ביררו מה נחשב "של בנות" ומה "של בנים" (תחביבים, תכונות, מקצועות…),
ראו סרטונים שמייצגים את המצופה מבנות ומבנים ובדקו: האם אפשר גם אחרת? למרבה השמחה,רוב ההורים המנחים/ות דיווחו על תפיסות מאד שוויוניות בקרב התלמידות/ים.
לאחר העלאת המודעות התקיימה פעילות הקשורה ליישום ביומיום של הילדות/ים, שכללה 2 חלקים:
בחלק הראשון התבקשו הילדות/ים לכתוב מה יעשו על מנת לעודד חברות וחברים ללכת אחרי הלב שלהן/ם למרות התגובות החברתיות שעשויות להגביל אותן/ם,
ובחלק השני בחרו אם ליצור דמות שאינה סטריאוטיפית מגדרית או לכתוב כרזה בנושא.
ההורים יצאו בתחושות מאד טובות, ולהלן מספר תמונות וחוות דעת של הורים מהיום.
בנימה אישית, כמי שמקדמת חינוך מודע מגדר בד"כ דרך מנהיגותה, עצם קיומו של יום כזה בביה"ס של בנותי הוא מרגש ומדרבן להמשך הפעילות הן בביה"ס והן במסגרות אחרות.
שיתוף הפעולה של הנהגת ההורים ושל האמהות והאבות המתנדבות/ים הוא לא מובן מאליו ומעורר תקווה. מאז קיומו של היום אצלנו בביה"ס, פונות אלי אמהות רבות ומבקשות להעביר את המערך בבתי"ס נוספים בכפר סבא ומחוץ לה (אנחנו מעבירות את המערך בשמחה לכל מי שמעוניינ/ת וצרפתי אותו גם כאן בהמשך!).
הלוואי והנושא ימשיך ויצבור תאוצה, ויהיה נוכח במערכת החינוך, לא רק ברמת תלמידות/ים אלא גם מורות והורים, ובאופן המשכי וקבוע.
מתווה מלא ליום הורה מעשיר.ה בגולדה
מטרה:
הילדות והילדים ירחיבו את הבחירות שלהם גם לכאלו שאינן בהגדרה של 'מתאים לבנים' או 'מתאים לבנות'.
מתאים לבנות'.
רציונל:
המערך יתחיל בהנכחה של הסטריאוטיפים[1] המגדריים[2] שיש לנו במגוון אמצעים (הסטראוטיפים יתייחסו למקצועות, תכונות, רגשות, תחביבים, משחקים וכו').
מתוך הדוגמאות וההתנסויות, יגזרו תובנות הנוגעות לכך שאנו משייכים מאפיינים שונים למגדר שונה. במקביל ייבנה על לוח דמות של ילד ודמות של ילדה עם מאפיינים שונים.
בעקבות כך ייגזר דיון שמשמעו:
מה הרווחים והמחירים של החלוקה הזו, איך משפיעה עלינו, ואיך אנחנו יכולים לעשות דברים שלא בתוך ההגדרות האלו.
המשך המערך בתירגול חשיבה ביקורתית אל מול מגוון דמויות וסרטים.
חלקו האחרון של המפגש מתמקד באפשרות לייצר דמות מגוונת מגדרית, הילדים יתחלקו לשלשות מעורבות (בנים/בנות), כל שלשה תיצור דמות של בן או של בת שיש להם תכונות מגוונות מגדרית.
בסיכום שלב זה הדמויות יוצגו לכיתה.
ראשית הכיתה תנתח מי הדמות – האם היא בן או בת, מה יודעים עליה, ובהמשך הקבוצה תציג את הדמות.
אם יישאר זמן, בשלב הבא יתאחדו שתי קבוצות ליצור קומיקס שמתאר התרחשות בין שתי הדמויות שבחרו.
מתווה:
תפוקה | שלב | פרוט | משך |
הכנה | הקרנה על הלוח של שתי דמויות: בן ובת | ||
פתיחה | · היכרות עם ההורים | 5 | |
זיהוי של מאפיינים שאנו משייכים מגדרית | תכונות | משחק פנטומימה:
ילד/ה מקבל/ת תכונה/תחביב. צריכ/ה להציג אותה בפנטומימה. הכיתה צריכה לנחש על איזו תכונה מדובר. ואז יש הצבעה בכיתה: בעיני מי זו תכונה של בנים, מי של בנות ומי גם וגם. וכותבים על הלוח את התכונה לידי הדמות של הבן/הבת. תכונות ותחביבים: כדורגל, כדורסל, ריקוד, טניס, כדורעף, טיסנאות, מחשבים, ציור, נגינה, גנדרנות, שחמט, קריאה, עדינות, עקשנות, אומץ, חוזק, בטחון עצמי, ביישנות, תוקפנות, מנהיגות/הובלה, חריצות, |
20 |
מקצועות | · נותנים לכל ילד/ה שני פתקים. על כל פתק כותב/ת במה כ"א מההורים עובד/ת.· איסוף: נקריא את פתקי המקצועות, ונשאל האם מדובר במקצוע של בן או של בת. לפי דעת הרוב נכתוב ליד הדמות בצבע טוש אחר. |
10 | |
דיון מסכם | · תסתכלו על הרשימות כאן: האם אתם/ן מכירים/ות בנות שיש להן תכונה שנמצאת אצל הבנים? ולהפך?
· האם אתם/ן מכירים/ות אמהות שעוסקות במקצועות שכתובים אצל הבנים ולהפך? · הקרנת סרטון מקצועות (שקף 3). https://www.youtube.com/watch?v=0K32YWuwsYw · אז מה ניתן ללמוד מהתרגיל שעשינו כאן? · איסוף תשובות (אנחנו מייחסות/ים התנהגויות, תכונות, מקצועות… לבנות ואחרים לבנים, בעוד שהמצב הוא לא תמיד כזה, כפי שראינו בסרטון) · סיכום: תכונות ומקצועות שונים יכולים להתאים הן לבנים והן לבנות, אבל יש לנו בראש 'מגירות'/תבניות. שמחלקות את התכונות לכאלו "של בנים" וכאלו "של בנות", ככה לימדו אותנו. · במה חלוקה כזו עוזרת לנו? במה היא מפריעה? · איסוף תשובות, אפשר לרשום על הלוח בשתי עמודות ("עוזרת" ו"מפריעה"). · סיכום: היא עוזרת לנו כי עושה לנו סדר, עוזרת לחשוב בצורה יותר מהירה. אם צריכה לבחור משחק בהפסקה, לא צריכה לבחור מכולם, כבר ברור לי מתוך אילו משחקים אני יכולה לבחור. · למה לדעתכם/ן קיימת החלוקה הזו? · איסוף תשובות · סיכום: החלוקה נובעת מהצורה שבה התרגלנו לחשוב בעקבות הרבה הרבה שנים ונובעת מדעות קדומות[3] שקשה לשנות בחברה (ראו נספח שמספר על ההיסטוריה של החלוקה המגדרית, תוכלו להשתמש בה כראות עיניכם/ן ובהתאם לגיל הילדות/ים). |
20 | |
צפייה ביקורתית | רקע להורים: הקרנה של סרטונים וניתוח שלהם. הקטעים מ"מולאן" מראים מהן הציפיות החברתיות מבנות ומבנים, בקטע שמספר על בנות נראה את הפער בין מה שהחברה מצפה לבין מה שמולאן רוצה, בקטע השני ("גברים") נראה את מה שהחברה מצפה מבנים ושגם בנות יכולות לעמוד בציפיות הללו אם הן רוצות. בקטע של בילי אליוט נראה מה קורה כשבן רוצה לעשות משהו שנחשב "של בנות" – בניגוד לציפיות החברתיות כשבעצם אין סיבה שלא יוכל לרקוד אם זה מה שהוא אוהב, אבל כמה זה קשה ללכת נגד החברה והמשפחה. בקטע של "אמיצה" נראה את הציפיות החברתיות מנסיכה בניגוד למה שמעניין אותה לעשות (לא התנהגויות סטריאוטיפיות של בנות) ואיך היא מתגברת על הפער. לא חייבים להראות את כל הסרטים אבל מומלץ לפחות את בילי אליוט והקטעים ממולאן או הקטע ממרידה
מולאן – "כבוד לכל" https://www.youtube.com/watch?v=wrknULvkUH4 שאלות לניתוח: מה ראיתן/ם בסרטון? לאן מולאן הגיעה ובשביל מה? (למקום שבו מכינות אותה לקראת ביקור אצל השדכנית, על מנת שיימצאו לה בעל) מה מצפים ממנה? (שתביא כבוד ע"י כך שתתחתן. על מנת להתחתן היא נדרשת להיות יפה, מחונכת, טובה, שלווה וחזקה…) האם היא רוצה להיות שם ולהתחתן או שנראה לכם שהיא היתה מעדיפה להיות במקום אחר ולעשות דברים אחרים? מולאן – "אצלי תצאו גברים" – https://www.youtube.com/watch?v=bDI68uuwLR4 (שקף 5) שאלות לניתוח: מה ראינו בסרטון לדעתכן/ם? מי משתתפים בסרטון? איזה דרישות יש מהגברים בסרטון – מה זה אומר "לצאת גברים"? (לנצח, להיות חזקים (פיזית ונפשית), שלוות נפש, אש בפנים, אומץ – לא לפחד, "מהירים כמו זרם מים", "חזקים כמו הסערה", "עוצמתם היא של אש לוהטת" …), האם כל הגברים בסרטון מתאימים לתיאור הזה? (לא, בהתחלה חלקם מודים שאין להם כוחות להתאמן, שהאימונים מרגיזים אותם, שלא היו טובים בספורט, הם לא מצליחים לבצע את המשימות שניתנו להם, יש להם ספק אם יצליחו), מה ניתן ללמוד בסוף הסרטון? (גם מולאן, שהיא אישה, מצליחה לעשות את אותם דברים כמו הבנים, ולהצטיין. כלומר, אם מתאמנים/ות מספיק – מצליחות/ים, גם בנות וגם בנים). בילי אליוט (טריילר) – https://www.youtube.com/watch?v=9hYVQeqwHSE (שקף 6) שאלות לניתוח: מה ראינו בסרטון? מה בילי אוהב לעשות? (לרקוד) האם הוא נתקל בקשיים? למה? (כן, הסביבה שלו, ובראש ובראשונה אבא שלו, לא חושבים שריקוד מתאים לבנים) מה אתן/ם חושבות/ים על כך? בנים יכולים לרקוד? "אמיצה" (טריילר) – https://www.youtube.com/watch?v=7hVETtCobAA (שקף 7) שאלות לניתוח: מה ראינו בסרטון? איך ע"פ הסרטון נסיכה צריכה להתנהג? (ללבוש בגדים צמודים, להיות מסורקת, "נסיכה מתעוררת מוקדם, לא טורפת כמו דב ולא שמה נשק על שולחן האוכל", מקשיבה להוריה, צריכה להתחתן…), איך מרידה רוצה להתנהג ומה היא אוהבת? (לרכוב על סוסים, לירות בחץ וקשת, ללבוש מה שנוח לה ושלא מגביל את התנועה שלה, לפזר את השיער כמו שנוח לה, לאכול כמה שהיא רוצה…) האם היא יכולה להתנהג כפי שהיא רוצה? האם היא נתקלת בקשיים? למה? (יש עליה מגבלות, כנסיכה ויש דברים שהיא צריכה לעשות על אף שהיא לא רוצה, למשל, לשבת ולראות איך הנסיכים מתחרים על האפשרות להתחתן איתה, אבל בהמשך רואים שהיא בכל זאת מוצאת דרך ללכת אחרי הלב שלה ולעשות מה שהיא אוהבת) מה דעתכן/ם – האם בת/נסיכה יכולה לעשות את כל הדברים שמרידה אוהבת לעשות? כסיכום, חשוב לדבר עם הילדות/ים על כך שזה שהחברה מצפה מאיתנו להתנהגויות מסוימות, לא אומר שאנחנו בהכרח צריכות/ים להתנהג ע"פ ציפיות אלו. חשוב ללכת אחרי הלב וחשוב לאפשר לאחרות/ים לעשות זאת. שאלו: איך לדעתכן/ם אפשר לעזור לילדות/ים ללכת אחרי הלב שלהן/ם (כחבר/ה, אם מדובר בילד/ה מהכיתה או מביה"ס)? אספו תשובות. אם הילדות/ים מתקשות/ים לענות, תוכלו לתת את הדוגמאות האלו: לא לצחוק עליהן/ם כשעושות/ים משהו שאופייני כביכול למין השני, לשתף במשחקים שכביכול לא מתאימים לבנות/בנים… ניתן גם לחלקו "כוכבים" לילדים, ושכל אחד/אחת י/תכתוב על הכוכב אילו רעיונות יש להן/ם שיאפשרו לכולנו ללכת אחרי הלב? |
20 | |
יישום | הנחייה להורים: שלב זה הוא שלב של יישום התכנים שנידונו ביום. זהו שלב כייפי של ביטוי עצמי ויצירה. הציגו את שקף 8 והסבירו שכעת עליכם ליצור בקבוצה (3-4 ילדים) דמות של בן או של בת שיש להם תכונות שונות מהמקובל לבן או לבת.במידה ויש ילדים שלא מתחברים למטלה הזו אפשר לתת מטלות אלטרנטיביות: לכתוב כרזה בנושא להכין מערכון קצר (עד דקה)לכתוב שירלכתוב סיפור עם מאפיינים לא שגרתיים של בנים ובנות (שהנסיך לא יציל את הנסיכה שוב). וכו' |
20 | |
שיתוף במליאה: כל קבוצה מציגה את הדמות שלה. לפני שהקבוצה מסבירה על הדמות, מי שלא היה בקבוצה אומר מה המאפיינים של הדמות הזו בעיניו. ורק לאחר מכן הקבוצה מסבירה. |
20 | ||
סיכום | בקשו לשתף במשהו אחד שלקחו איתם מהמפגש/למדו/ גרם להם לחשוב וכו'.
איספו תשובות מאלו שרוצים לענות 😉. בנוסף, אפשר להגיד בכמה מילים מה שעלה: הבנו שאנחנו באופן טבעי נוטים לסווג התנהגויות/תכונות/מקצועות… לכאלה ש"מתאימים לבנות" ולכאלה ש"מתאימים לבנים", כשבעצם זה לא בהכרח ככה. במציאות, כל אחת ואחד יכול/ה להיות מה שהיא/הוא רוצה. בשביל שזה יקרה, אנחנו כחברות/ים בכיתה, צריכות/ים לאפשר לכולן/ם להיות מי שהיא/הוא רוצה להיות, לא לצחוק וללעוג למי שעושה דברים של המין השני, לשתף ולעזור לכל אחת/ד להיות מי שהיא/הוא. |
5 |
ציוד לסדנה לכיתה:
יש לבקש מההורים של ילדי הכיתה שהילדים יביאו לאותו יום:
נספח – הסבר קצר על ההיסטוריה של אי שוויון מגדרי:
בעבר התייחסו לבנות ולבנים באופן שונה לגמרי: בגלל שנשים הן אלה שיולדות תינוקות, האמינו שרק הן יכולות לטפל בילדים והן מתאימות יותר לעשות את עבודות הבית. בהתאם, האמינו שגברים הם מוכשרים יותר בעבודה מחוץ לבית ולא מוכשרים בטיפול בילדים ובעבודות הבית. לכן, האמינו שצריך לגדל ילדות וילדים לתפקידים האלה. וכך בנות נשארו כל היום בבית ועזרו בעבודות הבית, הן לא הלכו לביה"ס ולא למדו חשבון, לקרוא ולכתוב, פשוט כי חשבו שלא יהיה להן מה לעשות עם כל זה במסגרת עבודות הבית. נשים נשארו בבית וגידלו ילדים וזהו. בנים, לעומתן, למדו בבי"ס ואפילו באוניברסיטה ובהמשך גם יצאו לעבוד במגוון עבודות מחוץ לבית. הם אלה שהביאו פרנסה הביתה ולא עסקו בכלל בעבודות בית ובטיפול בילדים. לנשים אסור היה לעבוד מחוץ לבית, להרויח כסף משלהן, ללמוד באוניברסיטה (במיוחד מקצועות כמו רפואה, משפטים, מדעים…) ולא היתה להן אפילו זכות לבחור בבחירות (בשווייץ נשים השיגו את זכות הבחירה רק ב 1971, יכול להיות אפילו שההורים שלכם נולדו אז, והמדינה האחרונה שבה נשים השיגו זכות בחירה היא סעודיה, רק ב 2011, לפני 7 שנים!). במהלך ההיסטוריה האמינו שבנות הן פחות טובות וחכמות מבנים. היום כולנו יודעות ויודעים שזה לא נכון, והמצב הוא שונה ברוב מדינות העולם. יחד עם זאת, עדיין קיים אי שוויון: נשים מרוויחות פחות כסף על אותה עבודה ביחס לגברים, יש פחות שרות בממשלה (4 מתוך 30) וחברות כנסת בכנסת (34 מתוך 120), פחות ראשות רשויות מקומיות (6 מתוך 256) ומעט מאד נשים בתפקידים בכירים. זה אומר שנשים מחליטות פחות על החיים של כולנו.
[1] סטריאוטיפ – הכללה לגבי אדם ע"פ שייכותו החברתית, מראה חיצוני וכדומה
[2] מגדר – מכלול התפיסות והמשמעויות שאנו מייחסות ומייחסים להגדרות "בן" ו"בת", "זכר", "נקבה". מהגדרות אלה נגזרות הציפיות שלנו מילדות ומילדים על פי מינם ומינן, קבוצת השוות והשווים אליה ירגישו מחויבים ומגוון ההזדמנויות וההתנסויות שיפתחו בפניהן ובפניהם בכלל ובביה"ס בפרט. בניגוד למין שהוא מושג אובייקטיבי: כ"א מאיתנו נולד/ת נקבה או זכר.
[3] עמדה, שלילית בד"כ, כלפי חברים בקבוצה מסוימת עוד לפני שהכרנו אותם, רק בגלל שייכותם לאותה קבוצה. אנחנו מניחים שכל חברי אותה קבוצה הם דומים. למשל, "כל הבנות הן עדינות", "כל הבנים הם חזקים".